כל מתאמן חדש בשועל תמיד תוהה, לפחות בחודש הראשון, מספר תהיות מאד הגיוניות וחכמות:
- מדוע שתרגיל או דגש X יעזור לי למשחק? הרי אני לא מבצע את התנועה הזו על המגרש.
- אם אני צריך כל כך להתרכז כדי להצליח את זה, אז איך לעזאזל זה יבוא לי במשחק, היכן שאני עסוק וטרוד בענייני הכדורגל?
- יופי אופיר, אז אני מהיר ב30 מטרים אצלך על מסלול, אבל על כר הדשא יש הפרעות, יש שחקנים, יש מכשולים ויש כדור, למה שאהיה מהיר באותה צורה?
כל אלה שאלות מאד הגיוניות שיש להתייחס אליהן ברצינות, ומכמה מישורים. המישור האחד צריך להיות בצורה של תשובה לוגית, ואילו המישור השני דרך “הוכחות” פיזיות כיפיות.
תרגילים לא ספציפיים, שתנועתם לא מתבצעת במפורש במשחק
קואורדינציה ותנועה היא שלד כללי שעליו מתבססים כל הדברים הספציפיים. יש להתייחס לטכניקות ה”מסובכות” כמו השבבים בתוך הטלפון הסלולרי שלכם. כדי שהמסך יגיב בקלות, כדי שהטלפון לא יתקע ויקח תמונות מהממות- ושכל הדברים האחרים שאנחנו משתמשים יגיבו מהר – צריכים שדברים מסובכים יותר יעבדו ברקע, והם השבבים. הרי בחיינו אנחנו לא צריכים “לתפעל שבבי סיליקון” אך בכל זאת, דרך השבבים האלה אנחנו שולחים הודעה לחבר או למשפחה, אז יוצא שמן השלד הכללי, מגיעים לדברים שבאמת צריך.
אם היינו הולכים מייד על הדברים שנראים לעין, אזי משחק הכדורגל בעצמו הוא כבר האימון הטוב ביותר, ואפשר כביכול להגיד שבמקום להתאמן במשקולות ואתלטיקה – נלך לשחק עוד כדורגל, אך מה לעשות שזה לא הפתרון לשיפור בביצועים?
מורכבות תנועות אתלטיות חדשות, האם זה נהיה קל יותר?
בדיוק כמו לימודי נהיגה ברכב ידני, בהתחלה העברות ההילוכים בשילוב עם הקלאץ’ גורמות לכיבוי של הרכב והרבה עצבים. אחרי מספר פעמים זה חלק ואנחנו יכולים להחליף הילוכים גם עם פיתה פלאפל ביד (לא מומלץ)
כל מה ששווה בעולם הביצועים האתלטיים חייב להתחיל קצת מסובך, לאחר שמרוויחים יעילות וקלות תנועה ללא מחשבה, לאחר הרבה חזרות והרבה עבודה סיזיפית, מבינים איזה נכס אדיר זה, וכמה קשה לאחרים שלא טרחו ללמוד את הנושא כמו שצריך להגיע לאותה רמה.
האופציה השניה היא להתחיל ישר ממה שאפשר לעשות בצורה טובה, כמו רוב מאמני הכושר, ולסיים אימונים שחוץ מכיווץ השריר, לא מאתגרים שום מנגנון למידה מוטורי או פסיכו-מוטורי. הדבר מוביל לתוצאות קצרות טווח, שגם הן מאד עניות.
מהירות אתלטיקה אל מול מהירות כדורגל
השאלה הזו נשאלת הרבה, כי הרי מתי יהיה אפשר לרוץ 30 מטרים בגוף גבוה מעל הדשא, או לבצע תרגיל זריזות בדיוק באותה צורה שבה הוא מבוצע באימון?
בחלק גדול מתכנית שנתית טובה, אנחנו ננסה להגביר את היעילות המוטורית, הביו-מכנית ואת מרכיבי תפוקת הכח האופטימלים (כח, מסה, אחוז שומן) כדי להביא למקסימום (100 אחוז) גבוה יותר.
ההנחה היא שברוב משחקי הכדור, רוב המשחק לא יפעל על 100 אחוז עצימות, אלא על 50-80 אחוז עצימות בממוצע.
לפי חוקי הסיבולת, תמיד נשאלת השאלה “ביחס למה אתה סבולתי” -כלומר הסיבולת היא פשוט מאד שאלה של כמה אתה יכול לסבול במהירות X, ולא רק כמה אתה יכול לסבול בהליכה.
מכאן יוצא שאם ה-100 אחוז תפוקה עולים בהדרגה במהלך האימונים, אזי שגם 50 אחוזי תפוקה עולים בהתאמה ונהפכים לקלים יותר, או לכל הפחות אם לא לקלים יותר, לעצימים יותר ביחס למצב ההתחלתי.
זאת בהנחה שלא נאמן את היכולת “לסבול” אף פעם, מה שלא יהיה רעיון טוב בכלל.
עם שילוב נכון של סיבולת-מהירות בתוך התכנית השנתית, ביחד עם אימוני היעילות והתקופה המקסימליים, אפשר להגיע לתוצאות כל כך מדהימות, שמשחק כדור כמו כדורגל או כדורסל יהיה אחד משני דברים:
- קל ומשחרר, תוך ביצועים איתנים
- עדיין קשה, אך עם ביצועים מדהימים (האופציה הרצויה)
אם יש לכם עוד שאלות, תמיד אפשר ליצור קשר!
