הרבה נדון כל שנה מחדש לגבי יעילות ובטיחות אימוני מהירות, זריזות וכח במהלך עונה סדירה של כדורגל בישראל.
מחד הספורטאים רוצים להמשיך ולחפש יתרונות טקטיים על מתחריהם בליגה, ומאידך הם דואגים ובצדק שמא ביצועיהם ירדו באימוני הקבוצה, רמת ההשפעה שלהם על הצוות המקצועי תרד, והם יאבדו את מקומם החשוב בהרכב או בסגל הפעיל.
ללא ספק אנחנו רואים שהמצב האופטימלי יהיה משחק בין השניים, מפני שלבטח שחקן עם שאיפות לא יכול להרשות לעצמו לא להשתפר גופנית כ10- חודשים מהשנה, ואדרבא לא יכול להרשות לעצמו לא להופיע לאימוני ומשחקי הקבוצה ביתר-רעננות.
אם כך, נראה שלצוות האימון יש אחריות ענקית. לרוב הצוותים המקצועיים בארץ יעדיפו רק את טובתם האישית והמיידית, שהיא שחקן שמגיע ביום ראשון בבוקר למועדון ומבצע ברמה גופנית נאותה. לצוות הזה לא כל כך אכפת אם השחקן ישתפר או יתקדם לחוזה טוב יותר- הם לקחו את השחקן על בסיס יכולת X ומצידם, כל עוד אותה יכולת תשאר גם 12 שנה, שכן זה מבורך.
מצד האמת, השחקן תמיד רוצה לעלות ברמה, להגיע למועדונים גדולים יותר, לקבל יותר הזדמנויות, לשפר את המוניטין ולצאת לחו”ל אם אפשר.
אז מה שועלים עושים בטבע?
כבר סיכמנו במהרה ששחקן רציני לא יכול להיות ליברלי מדי עם האימונים התוך עונתיים, וגם לא יכול להיות שמרן מדי עם אי-האימונים אם ברצונו לעלות בסולם התחרות.
המצב האופטימלי יצטרך להיות להטוט של הצוות הטקטי (מאמן ראשי, עוזר מאמן, מנהל מקצועי ואנליסט) עם הצוות הגופני (מאמן כושר, פיזיותרפיסט, רופא, פיזיולוג ותזונאי)
לרוב, הלהטוט הזה מתבצע במגרשי הארץ תוך שימוש וניצול לרעה בצוות הגופני כ”מחממים” וכ”מסאג’יסטים” שלעיתים מקצועי מאד, אך לא מקבל את האמון הראוי לו בתכנון אימונים חכמים, שנותנים צ’אנס לשפר מבלי להרוס למאמן הראשי את החומר שהוא רצה להעביר באותו שבוע.
אימוני תוך-עונה של שחקן כדורגל צריכים להיות בסדר העדיפויות היורד הבא ומוסכמים על כל הצוות, כולל מאמני הבוטיק החיצוניים לקבוצות:
- שימור היכולת הנוכחית שעל בסיסה התקבל לאותה קבוצה בה הוא נמצא- דרישות המאמן הראשי חייבות להענות בכל מחיר!
- שיפור היכולת הטכנית והבנת המשחק (דרך תשומת לב רבה באימוני הקבוצה של המאמן הראשי, אנליזה של וידאו, ספרים ושיחות).
- שיפור או לכל הפחות שימור היכולת הגופנית והמנטלית המאפשרת את 1+2 מלכתחילה.
אם כך כבר אנו יוצאים מנקודת מחוסרת אגו, שבה כל הצוות פועל למען מספר 1 – שהוא המאמן הראשי של הקבוצה.
נעבור לדגשים מנחים ספציפיים שיקנו קצת ארגון רעיוני בראש, שזה לפעמים הדבר שהכי “מציק” לשחקן, המצב שבו הוא חי בקונפליקט תמידי בין הרצון האדיר שלו להשתפר, לבין ה”ברקס” שקיים בקבוצה ישראלית ממוצעת אך עדיין מקצועית. הפרדוקס הזה ידוע מאד בכדורגל הישראלי.
באתלטיקה עסקינן – מהי אתלטיקה?
- ענייני ציד השועל – זריזות, מהירות, כח, תגובתיות והמנטליות הכרוכה באלה.
- ענייני הבריאות – תנועתיות, גמישות, טונוס, איזונים ביומכניים, תזונה.
- עניני הסיבולת – שבכדורגל מוגדרת כ”מהירות תחת עייפות” בנוסף ל”קילומטרז'”
נעבור בקצרה על כל עקרון, ועל הגישה הרצויה שלו בתוך עונה.
זריזות, מהירות, כח ותגובתיות
הגישה הרצויה: יש בספרות המקצועית מכסות עצביות מאד ברורות ומאד נוקשות על כל סוג של מגעים פלאומטריים עם הרצפה (שבהם יש תגובתיות וזעזוע) במהלך שבוע של כדורגלן. המאמן צריך לחשב את המכסות האלה ביחס לאותו ספורטאי, להבין את הלו”ז לעומק ככל שניתן, ולאמן את המרכיבים האלה בתוך השבוע, אך עם יד על הדופק. יצירת סטנדרטים בתוך האימון, שיאפשרו ניטור עצימות בלייב- היא העבודה הקשה ביותר של מאמן כושר מודרני. החכמה לעצור חזרות, לדעת לנטר את המהירות, לדעת להפסיק ולבטל אימונים, לדעת לאלתר.
לא לשכוח, אנחנו עובדים בשביל המאמן הראשי, גם כמאמני בוטיק. כשהוא לא מרוצה למחרת, זה לא משנה כמה טוב היה האימון כושר אתמול כלל – השחקן איבד דקות על המגרש. אם היה תיאום וזה היה צפוי, הרי זה מעולה. אך לרוב כל בעל מקצוע ימשוך לכיוון שלו על חשבון השחקן.
מנגד -אפשר מאד בקלות כשחקן “לקחת את ההגה לידיים” ולהגיד טוב, “השבוע לא בא לי להתאמן כי בא לי להיות רענן שבוע הבא.” ומנסיוני, מה שקורה זה שאותו ספורטאי ינוח כל העונה ולא ישתפר כלל ויתפלא למה הוא תקוע על אותו מוניטין, אותה משכורת ואותו ממוצע.
ענייני הבריאות והיעילות
הגישה הרצויה – מעקב ואימון יום יומי דרך חימומים, אימוני ערב, שיפור הרגלים שהם מחוץ למועדון (ישיבה ממושכת, תזונה ושינה לקויה, וכו’) – עבודה צמודה, אך לא צמודה מדי עם הפיזיותרפיסט. לא לשגע אותו עם תחבושות לכל הגוף ומסאז’ים כל 4 שעות, אם אתם כל הזמן פצועים וצריכים עיסויים, כדורים, תחבושות צבעוניות ולחיצות למיניהן כדי לעלות למשחקונים בעצימות נמוכה – אתם עושים משהו לא טוב. המטרה היא “שחרור” פסיכולוגי מענייני החולי והחבישה וריכוז במשחק, ולא הדבקות במטפלים וברולרים.
ענייני הסיבולת
הנושא הזה הוא תלוי קבוצה. בהרבה קבוצות, מרכיב הסיבולת הוא המרכיב היחידי שרואה אתגר דווקא מפאת פשטותו היחסית (קל מאד לבקש מספורטאים להזיע בכמויות, נגיד את זה כך) ועקב כך כמות ה”ריצות” שמבצעים בליגות הישראליות יורידו מהמשאבים לשיפור סיבולת שלנו כמאמני בוטיק בתוך עונה – ולכן נדיר שהנושא יקבל פוקוס ברמה שהוא מקבל בסוף העונה.
כמו כן, לרוב, השחקן הישראלי יהיה כל כך פגום בגישה מספר 1, שלרוב היא תקבל עדיפות בין כה וכה. עוד אופציה לשימוש במרכיב הסיבולת היא כאלתור לעוני-משאבים במהירות באותו אימון. הסיבולת היא תירוץ מצויין להכניס הרבה חזרות איטיות יותר, היכן שאין “מקום” פיזיולוגי למהירות באותו יום, וכך יוצאים לנו המון אימוני “סיבולת” במהלך העונה שמתאימים כמו כפפה- אך מן הסתם הם מעט יותר מתוחכמים מסתם “הרבה לרוץ”, כדי לחפות על אידיאלים מכניים שרצינו להעביר באימון המהירות, אך לא יכלנו מהסיבות שצויינו לעיל.
אימוני כח/משקולות
כאן שוב, יש פופולריות רבה במגרשי הארץ ובצדק – מפאת הגמישות האדירה של חדר משקולות מצוייד. כשהמאמן הראשי משתולל, אפשר להוריד סטים, להוריד משקל, להתרכז בתרגילי תנועה יותר מאשר תרגילי “ראבק” וכו’. כשהמאמן הראשי משחרר, אפשר לעשות את הסטים היפים המשמרים של הכח המירבי בתרגילים מורכבים. משקולות במהלך עונה זה דבר חשוב לאין שיעור, דבר שקל יותר לנהל מאשר את נושאי ה”פורמולה 1″ לעיל, ולכן יבוצע ביעילות יחסית גם ע”י מאמנים מתחילים עם הבנה בסיסית של משאבי עומסים, וצניעות לגבי מקומו בקבוצת כדורגל.
לסיכום שועלים, למי שרוצה את הפאנץ’
- עשו את המיטב כדי לרצות את המאמן הראשי והמנהל המקצועי – וודאו שגם המאמן הראשי רוצה בעתידכם הבהיר ויכניס בלו”ז גם אימוני שחרור שיפנו לכם משאבים לאתלטיקה (הדבר נהיה קשה יותר ויותר ככל שעולים בדרגות, נצלו את הליגות הנמוכות לכך ככל שאפשר!)
- התאמנו\תשמרו כל השנה את כל המרכיבים כדי ליצור יתרונות טקטיים על שחקנים מוכשרים אך עצלנים.
- אל תעשו את זה לבד(!), זה מסובך ואתם עסוקים בכדורגל, קחו מאמן שאתם סומכים עליו ולכו איתו. אם לא הולך ואין איתו שיח אופטימי- קחו אחד אחר. המשיכו להתקדם.
- שמרו על אחוז שומן נמוך.
- אל תהפכו את הצוות הרפואי למשרת הקבוע שלכם, תקנו את שורש הבעיה במקום להתגלגל על רולר ולחבוש את הרגל כל אימון כל השנה.
- וידאו, ספרים, השראה. הכדורגל הוא שילוב של שחמט עם אומנות, ויש ללמוד אותו רוב שעות היום, גם כשהאימון הפיזי נגמר. אף אחד לא אוהב מנהיג טמבל, שפר עצמך תמידית והתחל זאת היום!
- שמרו על מנטליות חוץ-כדורגלנית עשירה. חיי משפחה, תחומי עניין, זוגיות וחברים. זה יהפוך את הכדורגל מעול חיים נוראי לזכות גדולה, בכל דקה שאתם תהיו על הדשא.
- הבינו ששיפור עצמי הוא כמו תכנית עסקית. יש שלבים, תחכום וקושי. אף פעם אל תוותרו ותיפלו חזרה לאימון בוקר במועדון וגמרנו, המשיכו למצוא את דרך הזהב והמשיכו להתייעץ ולשאול שאלות! אני, בכל מקרה, תמיד אהיה כאן בשבילכם לכל עצה במדור “צור קשר” בכותרת האתר.
