אורח חייו של הספורטאי מחוץ למגרש

כמעט כולם אוהבים את הספורט אותו הם משחקים ורוצים יום אחד להפוך בו למקצוענים מן המניין – דבר שגורם לרוב השחקנים לפתח מערכת יחסים אובססיבית עם הספורט, לזנוח לחלוטין כל פעילות או פרוייקט שלא קשור לאימוני המועדון ולחיות בצורת חשיבה שבה כל התעסקות חיצונית שלא קשורה ישירות לכדור כלשהו שווה לבגידה בספורט.

זוהי תופעה שרואים יותר ויותר במגרשי הארץ השונים.

היא פוגעת קשות בסיכויי ההצלחה של שחקן להגיע לסטטוס מקצועי – ביחד עם פגיעה מקצועית בכל קריירת הפוסט-שחקן העתידה לבוא (שבמקרים ללא פציעות רציניות או שחיקה מקצועית, תגיע בממוצע בסביבות גיל 35).

בפוסט זה נדון כיצד “אובססיביות” זה דבר רע, בנוסף לשאלות נוספות כמו:

האם שעה וחצי ביום של אימון מועדון פלוס חד”כ עם החבר’ה בערב זה סדר יום של מישהו ששואף למקצוענות?

מהו הקשר בין השגרה השבועית לבין הצלחה בספורט? איך אפשר להשאר ב”מצב ספורט” גם מחוץ לאימון הרשמי עצמו?

וכמובן – מה ניתן לעשות בחלקי היום המתים כדי ליצור סדר יום מקצועי יותר לאלו מבינינו שלא כל כך יודעים במה למלא את כל החסר שלאחר אימון הקבוצה/חד”כ.

רקע מנטלי

השחקן הצעיר והשאפתן הממוצע לא משקר לעצמו בד”כ – הוא אכן רוצה בכל רמ”ח אבריו להגיע לסטטוס מקצועי, להתפרנס מהספורט ולהגיע לנקודת השפעה בעולם. אך מכיוון שהמאמן הממוצע לעולם לא ידרוש ממנו שום דבר שהוא מעבר לפגישת הבוקר/ערב שלהם במועדון, כי גם הוא בסה”כ רוצה להתפרנס וללכת לעשות דברים אחרים אחרי האימון, השחקן יתחיל לפתח דואליות מוזרה שבה הוא מצד אחד מאד אוהב את המשחק ומצד שני- אנשי המקצוע משדרים לו שסדר היום של הספורט נגמר עם סוף האימון ושלכל מה שהוא יעשה לאחר מכן אין שום השלכות.

מה שקורה בד”כ הוא פיתוח מצב מנטלי של קשר אובססיבי עם המשחק, הדומה מאד לקשר רומנטי אובססיבי, שכידוע לא עבד מעולם לאף אחד, ונסביר:

השחקן תולה את עתידו בהצלחתו בספורט, וזה לא דבר שלילי כשלעצמו.

אותו שחקן גם רואה אנשי מקצוע, לעתים הוריו, “עובדים” במשך 6-10 שעות ביום במקצועם, וסטודנטים לומדים כ5-8 שעות ביום כדי להפוך למקצוענים בתחום אחר. כבר כאן, עם החודשים שעוברים, כל הבסיס ההכרתי של ספורטאי שכזה מקבל אתגור – שכן איך כל המקצוענים בכל התחומים האחרים צריכים 8 שעות ורק שחקני כדורגל או ספורט כדור אחר כלשהו צריכים רק שעה וחצי?

הספורטאי מתחיל לחשוב, בנבכי המוח שלו, כיצד לגשר על ההבדל הזה ולשדר לעולם שהוא רציני ומקצועי אפילו שהוא משועמם רוב היום.

בארוחות משפחתיות, כשכל אחד מספר את סיפורו על השולחן על מידת ההשקעה שהם עברו כדי להגיע ל-X או -Y – ירגיש הספורטאי לעתים לא שייך, כי סיפורו ויומו שלו הוא די משעמם, וכאמור, כל “השקעתו” היא אימון מועדון שהוא ועוד 20 חבר’ה עושים תלוי בספורט – ושחצי מהפעמים הולך נפלא ועוד חצי הולך נורא.

מכיוון שאותו ספורטאי, שלא באשמתו, לא יודע מה לעשות מחוץ לאימון חוץ מלפעמים לקחת כדור ולצאת למגרש פעם נוספת עם עצמו או חבר – הוא מחליף את העשיה באהבת יתר- באובססיביות לספורט, בדיוק כמו שחבר שאינו מכיר עצמו ולא שלם עם אישיותו תולה עצמו בבת-זוגתו ואומר לה את המשפט המפורסם “בלעדייך אני כלום.”

זה אמנם נשמע עצוב לצד שלישי שאדם ללא זוגתו הוא כלום, ואמנם נשמע מחמיא לזוגתו שהיא חלק כל כך גדול, אך מצד האמת ידוע על בסיס אינספור נסיונות סוציולוגיים שמערכת יחסים לא יכולה להיות בריאה ומתפקדת כאשר אחד מהצדדים הוא שום דבר מלבד כלי קיבול ששותה מרחמיו של האחר.

אם נקביל את בן/בת-הזוג לספורט, ונגיד לספורט “בלעדייך אני כלום” ונחשוב שהספורט יתגמל את זה, נתוודע לאחר מספר חודשים או שנים של מצב מנטלי שכזה לכמות יוצאת דופן של אימונים ומשחקים נוראיים שבאים מעצם הלחץ העצום והלא בריא שמגיע מחשיבה פתולוגית של אובססיביות.

כשהמוח האנושי צריך לחיות בחרדת קיום נוראית שכזאת, ולתלות את עצם קיומו בטיבו של משחק חיצוני שעלול או לא עלול להפוך לפרנסה ומקור השפעה לעשור הקרוב ותו לא, הוא דוחה את המשחק בצורה תת-הכרתית ומהאבחנות שלי במהלך השנים, יגרום לכשלון מוחלט של 99 אחוז מהספורטאים שינקטו בגישה הזו.

התקליט הנכון להצלחה

כפי שאני רואה את הדברים על בסיס תצפיתי, המצב האופטימלי יצטרך להיות כזה של אחדות הערכים הספורטיביים עם ערכי המקצוענות שאנחנו יכולים ללמוד מעולם העסקים, המדע וכו’. כידוע, אמונה עיוורת היא לעתים לא מספיקה, וצריך, כמעט בכל אסכולה, כולל האסכולות הדתיות(בצורה מפתיעה), ללמוד כל יום.

רק כאשר הספורט עצמו יחוש שהמתאמן בו לוקח חלק במסע כוללני, ואוסף עוד ועוד כלים בדרך המיוחדת שלו כדי להשתמש בהם דרך משקפי הספורט, יתוגמל השחקן כמעט בדרך קסם- ולא מדובר בתגמול רוחני וקוסמי כפי שנרמז בתחילת המשפט, אלא במעטפת פסיכולוגית אמיתית הרואה את האימון היומי כדובדבן של הנאה טהורה וזכות גדולה, ולא כאיום קיומי יום ביומו כל בוקר.

רק אז יבוא משחק משוחרר-נפשית, שבו כל פעולה היא טובה ונטולת חשש. רק אז תבוא המנטליות של ה”קפטן” ביחידה קרבית מהסרטים, האחד שלא משדר סטרס ופחד, אלא זכות והשראה.

כולנו אוהבים בסרטים את הדמויות שמסכנות הכל בגבורה, ועושות את זה עם חיוך. ב”ארמגדון”, הארי (ברוס וויליס) נשאר מאחור על האסטרואיד כדי ללחוץ על כפתור הפיצוץ הגרעיני תוך הקרבה עצמית ועושה זאת לא רק כאסטרונאוט, אלא כאבא, כחבר, כמנהל חברת קידוח, וכדרך הגזמתם של תסריטי קולנוע – כמגן האנושות.

הכוללניות שלו, והעובדה שהוא פועל לא מתוך אנוכיות אלא מתוך סט של תחומי אחריות שונים ומגוונים- מאפשרת לו לפעול ללא פחד כלל, ולעשות את זה עם אמונה וחיוך.

זאת הדרך הנכונה להסתכל על מקצוענות בספורט.

זה לא שהזמן מתחלק לדברים אחרים שלא קשורים לספורט, ובכך “כביכול” יש חוסר מקצוענות כי אין דגש. להיפך, זהו התיסוף של ערכים נוספים בהקשר התמידי של קריירת הספורט – כל דבר “חיצוני” שמתבצע אם כך במהלך היום הוא למען הספורט, במישרין ובעקיפין.

אז כיצד מתחילים פרקטית במסע יותר משמעותי?

נתחיל בציור השלד הכללי שעלול להוות התחלה להתפתחות משמעותית יותר כספורטאים, באמצעות הצעדים הפשוטים הללו, חלקם קשורים בצורה ישירה וחלקם בצורה עקיפה לספורט, אפשר להגיע לסדר יום שמסמל מקצוען ולא רק אדם שהולך לחוג היומי שלו ביתר-אהבה וסוכריות קופצות.

תזונה

העיסוק הבריא (ולא האובססיבי) בתזונה נכונה יכול לשרת תחושת מקצוענות בכל שעות היום, גם לאחר אימון הקבוצה.

מעקב אחר התזונה, כתיבת יומן אוכל, פגישות יעוץ תקופתיות עם תזונאי – פעולות שגם יביאו לשינוי הרצוי בהרכב הגוף ובאנרגיה הכללית וגם יספקו חוקיות מסויימת שתשליך על מה אפשר ואי אפשר לעשות מחוץ לאימון – כמו למשל בינג’ נטפליקס שבועי עם 4 טיובות של פרינגלס, או התחזרות תכופה על כד של בן אנד ג’ריס עם חברים – דברים שלא תורמים להצלחה באם אנחנו באמת רוצים ליצור שינוי מקצועי.

אני אישית מאד אהבתי להשתמש באפליקציות השונות לטלפון, שלתוכן מזינים את הארוחות שלכם ביחד עם הכמות, והתכנה מספקת בחזרה גרפים תזונתיים מפורטים שאפשר לקחת לתזונאי מדי פעם.

עניין התזונה הוא עניין גדול ורחב, במיוחד בספורט מקצועי, ואם כי תזונה היא לא נושא המאמר, הרעיון הכללי הוא שבאמצעות הקפדה מעל-הממוצע בענייני התזונה, אפשר להגיע למצב שבו הגישה לאימונים הספציפיים בספורט משתפרים.

פעילות פיזית שהיא לא אימון (מהיום תקרא פפשל”א)

פעילות פיזית שלא נחשבת כאימון מוגדרת ככל פעילות שלא לוקחת מהמשאבים הנדרשים לביצוע בספורט, ושביצוע שלה לא יפריע לאימונים הספציפים.

הצורות הנפוצות ביותר של פעילות שכזו הן הליכה, אופניים קלים, תרגילי גומיות קלים וכו’.

אחד הטריקים הידועים בשועל, לירידה באחוזי השומן תוך כדי עונה ומבלי לפגוע בביצועי הספורט עם אימונים קשים היא הליכות יומיות, על הבוקר, על בטן ריקה.

המדע והנסיון האישי של השועלים מראה ירידה ניכרת באחוז השומן מהרגל של הליכה של כ-40 דקות כל בוקר על בטן ריקה, אך זוהי רק תופעת לוואי אחת שרצויה 🙂

פפשל”א היא התירוץ המושלם להשתמש באוזניות ה-Bluetooth שלכם, ולצאת להליכה של -40 דקות תוך שמיעת הרצאה מעניינת בתחום לבחירתכם, בין אם זה בספורט, ברוחניות, בדת או בתחומים מקצועיים אחרים. היא גם תירוץ להכניס מוזיקה חדשה לחיי היום יום שלכם, והיום כבר כולם יודעים את ההשפעה הפסיכולוגית האדירה שיש למוזיקה משמעותית עלינו.

רק תארו לעצמכם כמה טובים יותר תהיו אחרי כ-6 חודשים של 40 דקות ביום של הרצאות רלוונטיות/פודקאסטים. לכל הפחות, תהיו חכמים יותר ויהיו לכם הרבה יותר נושאי שיחה ויכולת התבטאות אל מול מאמנים/מנג’רים עתידיים.

התחילו לנצל את הפוטנציאל שבפפשל”א עוד היום!

וידאו ואנליטיקה

השימוש בניתוח וידאו ממשחקים שלכם, בצורה עצמאית, בעזרת המאמן, או בעזרת אנליסט מקצועי הוא הרגל מפתח שדורש השקעה של שעות רבות במהלך השבוע.

כמה פעמים אמרו לכם שאתם כשרוניים, שאתם ממש מהירים, שאתם ממש פיזיים ושאתם “כשרון מבוזבז” אבל מה לעשות, הסטטיסטיקה פשוט לא מראה את זה?

המפתח הוא להתחיל לסמן את הנקודות הכי חלשות במשחק, לצפות בהן שוב ושוב, להיות מובכים עמוקות ולנסות לתקן את הדבר באימוני הקבוצה או באימונים חיצוניים.

כולנו יודעים שלצפות בעצמינו מפשלים על בסיס קבוע זה לא נעים, אבל אלה מספורטאי השועל שהתרגלו לצפות בעצמם על בסיס קבוע – הגיעו בזמן קצר לתוצאות מדהימות שלאחרים היה לוקח שנים אם בכלל להגיע!

האנליטיקה לא רק מסתכמת בוידאו שלכם, אלא גם בניתוח משחקים מהליגות הגבוהות באירופה פר עמדה, והדרכות ספציפיות של מאמנים ושחקנים און-ליין שבעזרת יוטיוב, קיימות בשפע.

כפי שאתם יכולים לראות, באם הרצון שם, מדובר בעוד שעה עד שעתיים ביום שאפשר להוסיף לסדר היום המקצועי שלכם.

מן הסתם שהדבר דורש צלם שהוא בן משפחה או חבר שלכם (לניתוח עצמי) והיכולת להשיג משחקים מלאים בHD ממקורות ברשת, וכמובן שאשמח לעזור בכל פניה לייעוץ כיצד להתחיל.

דמיון מתוכנן

רבות כבר נכתב על טכניקות דמיון מתוכנן במאמר “הכח הסודי שבמערכת העצבים” שתחת תפריט הבלוג באתר זה.

מדובר על זמן מסויים ביום, נאמר כרבע שעה עד חצי שעה, שבו אתם יושבים בחדר שקט עם עיניים עצומות ופשוט מתחילים להתאמן בדמיון על החולשות שלכם בהילוך איטי, עד להילוך מהיר ככל שהתנועה הופכת לצלולה יותר בראש.

ברגע שהופכים את זה להרגל יומי, ומתאמנים על תנועות ומהלכים מאד ספציפיים, אפשר להגיע לתוצאות מדהימות שיתספו בצורה יוצאת דופן את תהליך האימון הפיזי באימוני הקבוצה, האתלטיקה וחדר הכושר.

המדע הוכיח בצורה חד משמעית שיש תוצאות מדידות של בין 5 ל-15 אחוזים גם באיכות התנועה וגם בכוח הפיזיולוגי עצמו, תלוי בסוג הדמיון!

אפשר גם להשתמש ב”טריק” הזה כדי לשמר מכניקה לאחר פציעה/ניתוח. אני בעצמי גיליתי שתהליך החזרה לפעילות – מקביים ועד זמן מגרש, הרבה יותר חלק כשיש דמיון/צפייה יום יומית בפעולות אשר נמנעו ממנו לצורך תהליך ההתאוששות.

דמיון מתוכנן, כשמבוצע נכון – יוסיף כשעתיים של אימון לשבוע שלכם, ומהווה עוד בורג בבניית שבוע ראוי של מקצוען שלומד את מלאכתו.

חינוך (סרטים ספרים וידע)

לתחום החינוך יש השפעה אדירה על קריירה בריאה של שחקן בר-דעת שיכול לעמוד מול תקשורת, מליוני אוהדים מעריצים וסוללת עורכי דין/אנשי עסקים שונים שקשורים בצורה זו או אחרת לפעילות העסקית של המועדון – אבל לא רק!

גם לאחר הקריירה, המון ספורטאים מקצועיים אחרי גיל 40 בוחרים להמשיך בתחום מכיוון הניהול/האימון ואין ספק שחינוך מוקדם יותר יעזור להעלות את הסיכויים שלכם להשאר בספורט עד גיל מאד מאוחר.

תחום הלימודים הוא רחב במיוחד היום, ומציע קורסים אינטרנטיים בספורט/ניהול שאפשר לבצע תוך כדי שבוע אימונים, אפילו מקצועני.

כשאנחנו מדברים על ספרים, אנו מתכוונים לספרים מקצועיים של המאמנים והשחקנים האהובים עליכם, ספרים של עסקים בספורט (יש המון מנג’רים שכתבו ספרים על חוויותיהם), וכמו כן ספרים בדיוניים מלאים בסיפורים בעלי ערך רב על החיים עצמם.

חובבנות סרטים היא עוד תחום עוצמתי לפיתוח עצמי. ברגע שנתחיל לחפש סגנונות של סרטים, גם ישנים, ולא ניפול רק לתכני נטפליקס, נמצא עולם עשיר מלא בסיפורים אמיתיים ובדיוניים על חינוך בספורט, מצויינות, חשיבה מחוץ לקופסא ועוד ועוד. גם כאן אפשר להתחיל בסרטים ספציפיים על ספורט כדי להרגיש בנח, ואחר כך להנות מסרטים שקשורים בעקיפין (שאת הרעיון הכללי שלהם אפשר ליישם בספורט).

ענייני דת, תפילה ואמונה, לאלו העוסקים בזאת בצורה יומיומית, עלולים להחשב בקטגוריה הזאת למרות שהם מקיפים את כל הקטגוריות יחדיו.

בקרוב תפריט חדש יתווסף לאתר השועל והוא “מקורות” – שבו יהיו כל הממלצות הספציפיות לסרטים, ספרים וחומרים חינוכיים אחרים שהשפיעו על ספורטאי השועל ועברו את מבחן העולם האמיתי.

משפחה, חברים וזוגיות

קשרי משפחה, חברים וזוגיות הם סביבת התמיכה המושלמת כדי להוציא את אווירת ה”ספורט או למות” מההכרה, ולקבל פרספקטיבה בריאה יותר באשר למקום הספורט בחיים.

אלה הם האנשים שיהיו שם כדי להראות לכם שאתם קודם כל בני אדם, ואחר כך ספורטאים – ושהערך שלכם לא תלוי בסטטיסטיקה שלכם השבוע או בג’ננות של המאמן.

אלה הם האנשים שיראו לכם מתי אתם מגזימים וירמזו לכם לרדת מהעץ, וכמו כן ירימו אתכם חזרה אל העץ כשתרגישו שאתם כמעט מוותרים.

אלה הם האנשים שתצטרכו להשקיע בשבילם בחזרה, גם כשלא הולך לכם אישית בספורט, מה ששוב יוריד את רמת הסטרס בזמנים יותר קשים.

כשיש קשרים טובים שכאלה, מן ההכרח שנצטרך להתעניין גם בטובם ובתחומי העניין של מכרינו, מה שיוביל למעגל גדל-תמידית של פיתוח עצמי ביחד עם נתינה.

זה גם הולך להורים, חברים ובני זוג – העריכו את העוסקים בספורט מעבר לביצועים שלהם במגרש. ספורטאי צריך כרית תמיכה רחבה שלא קשורה לביצועים שלו, הדבר האחרון שהוא מעוניין בו זה לחץ וביקורת מבית – את זה יש לו מספיק בקבוצה.

כל סיוע בעניינים מקצועיים כמו עצה טכנית או אימוני כושר וטכניקה- צריך להיות עם הדגש שזה לא בא מהחלום שלכם שקרובכם יהיה ספורטאי מקצועי, אלא מהרצון לסייע לו בדברים שהוא מעריך ואוהב מתוך ערכי מקצוענות ומצויינות.

פעילות חברתית/התנדבות

העיסוק היומיומי של ספורטאי, אם כי הוא קדוש מאד והמסע שלו יכול למלא עשרות ספרים אפילו אצל הספורטאי הממוצע ביותר – עלול להיות מאד אנוכי בטווח הארוך.

העיסוק הבלתי פוסק בשיפור עצמי, שלילת מוניטין ועמדות משחקנים מתחרים אחרים ומציאת יתרונות טקטיים על אנשים אחרים – יכול להפוך אדם למעט כבוי חברתית. עם כל ה”פופולריות” של סרטוני ה”שכל מי שלא מאמין בי ילך לעזאזל” ברשתות החברתיות – זוהי גישה שאם מגזימים בה, הופכים לסוג מסויים של זאבים שהחברה דוחה ומנדה, ובעקבות כך, גם מאמנים, קבוצות וחברים לקבוצה.

הפעילות החברתית היא הזדמנות, אפילו אם קטנה, למצוא איזורים שבהם יש לכם קצת לתת בשבוע אימונים שכולו מתבצע למענכם בלבד.

אפשר לחלק זאת לשניים, אופציה אחת היא פעילות חברתית פשוטו כמשמעו, שהיא מפגש עם חברים או אנשים עם מטרה משותפת. מתי השפעת לאחרונה על חיי חברך באמצעות שיחה או טובה? מתי יצאתם למפגש שהוא לא רק לבר או מסעדה? באם יש לכם תחום עניין נוסף מלבד הספורט, מתי הלכתם ל”מפגש” שמאגד עוד אנשים בתחום הזה?

האופציה הנוספת היא פעילות התנדבותית בספורט. עמותת “אתגרים” עושה עבודת קודש בפעילות כושר לבעלי מוגבלויות. כמו כן “רואים רחוק, רצים קרוב” לפעילות כושר לעיוורים ומוגבלי ראיה. קיימות עשרות עמותות שמחפשות סיוע, בד”כ לפעם בשבוע לכשעה – הדבר מבורך בכל היבט אפשרי.

התאוששות

לטכניקות התאוששות מאימונים, וההכנה לאימונים הקרבים ובאים, יש תפקיד עצום בשגרת הספורטאי המקצועי. להלן כמה מהטכניקות הנפוצות בשימוש יומיומי בשגרת ספורטאים רבים ברחבי העולם:

• סוגי מסאג’ שונים (עצמיים, באמצעות פום רולר, באמצעות מטפל)
• סוגי תרגילים פיזיותרפים “קלים” למיניהם למניעת פציעות, תיקון פיצויים ביומכניים וכו’.
• טיפולי קרח/קומפרסיה/חשמל למיניהם, בעיקר לשימוש כטכניקת התאוששות, אך לעיתים כטכניקת פיתוח כוח (חשמל).
• ג’קוזי, אמבטיות חמות, אמבטיות מלח, סאונה, וניגודיות של חום/קור בשיטות שונות.
• תוספים ותזונה אנטי דלקתית.

ועוד ועוד.

השימוש בטכניקות אלה, גם אם אין לכם פיזיותרפיסט קבוצה או רצון להשקיע במקצוען מתחום הבריאות, יכול שוב להוסיף שעות רבות לשגרה השבועית הראויה שאמורה להיות לכם.

תחביבים

פעם שאלתם את עצמכם את השאלה – “מה אני אוהב לעשות חוץ מהספורט בו אני עוסק?”

כבר ראינו שגם עם חיים מושלמים של אימון יומי, ניתוח וידאו, שיעורי בית טכניים בערב, חדר כושר, אתלטיקה, דמיון ומשפחה, עדיין יש הרבה מאד שעות פנויות ביום של אלה שבחרו לעסוק בספורט.

תחביב לא אומר בגידה בספורט, אלא שוב, תוספת של רוחב דעת שכמו שנאמר תהפוך את האימון הבא לממתק, לדובדבן, לבונבוניירה היומית, במקום לאיום קיומי ולחוץ שיגרום לעור שלכם להתקמט מוקדם ולביולוגיה שלכם להזדקן פי 2 מהר משל אדם נורמטיבי.

התחביב לא חייב להיות בהכרח מתחום הספורט (הרבה אוהבים שחייה בים, אופני הרים, טרקטורונים למשל) אלא גם יכול להיות כלי נגינה, תחום מסויים במחשבים (חומרה, תכנות, בניית אתרים, סייבר וכו’), מכונאות רכב, צילום, בישול ועוד ועוד.

מצאו זמן להשקיע בדברים יעילים שאתם נהנים מהם, תגלו שלא רק שהספורט ישתפר, אלא יהיה לכם יותר מה לתת לאחרים כעבור כמה שנים.

לסיכום

גם אם לא תבצעו את כל הנקודות שנרשמו, ללא כל ספק אפשר להגיד שאי אפשר יותר כספורטאי צעיר ב2022- שהולך לשחק עם הטובים שבאירופה עד 2030, להסתפק באימון המועדון היומי וקצת חד”כ בערב.

זוהי המשאלה שלי שיותר ספורטאים יאמצו שבוע יותר ראוי למי שמבקש בעתיד להתפרנס ממלאכתו, בדיוק כמו שבתחומים אחרים משקיעים 6-8 שעות ביום כדי לקבל סטטוס מומחה לאחר זמן מה.

אין לי ספק שמאמר זה אמנם העלה לכם את העצבים מעט, כי הוא דורש יותר ממה שאתם עושים כרגע וזה לא תמיד נעים, אך תארו לעצמכם כמה יעילים יותר תוכלו להיות עם שינויים קלים ללו”ז השבועי שלכם!

כן, יש כוכבים שהגיעו לגדולה ללא כל אימון חד”כ, אתלטיקה או שום איזור חיצוני מהסעיפים לעיל – אבל אנחנו מדברים כיצד לייצר אקטיבית שחקנים ולמקסם את הסיכוי של מי שלא נולד רונאלדו להגיע לסטטוס מקצועי. השועל האדום אינו עוסק בהימורים גנטיים ולאיזו משפחה תומכת נולדתם, אלא רק בעבודה סיזיפית ומקסום הצ’אנס להגשים חלום.

האם יש לכם רעיונות נוספים שהוספתם לשבוע האימונים שלכם שלא כתבתי עליהם? אשמח לשמוע בתגובות!

אל תשכחו – אשמח לעמוד לרשותכם לכל יעוץ במדור “צור קשר” באתר זה.